מערכות לפינוי עשן וחום

דליקות ושריפות אשר פורצות לא אחת גורמות לנזק רב למבנים, לרכוש ולציוד, אולם הנזק הגדול ביותר הוא לבני האדם השוהים במקום.

עיקר הפגיעות באנשים, נגרמות מעשן השריפה שיכול להכיל גזים רעילים ולאו דווקא מהאש עצמה. האש המתלקחת לוקחת את רוב החמצן בחלל המבנה ואת מקומו תופס גז פחמן דו חמצני, גז רעיל, שיכול לגרום לקשיי נשימה, חנק ואף מוות של אנשים לכודים.

לכן, שילוב של מערכות לפינוי עשן בזמן השריפה ועד לכיבוייה הינו חשוב ביותר ויש לתת עליו את הדעת בכובד ראש.

בשנים האחרונות, עודכנו התקנים וההנחיות על ידי גופים שונים כגון מכון התקנים הישראלי ורשות כיבוי אש, לגבי הפתרונות הנדרשים.

הדרישות של רשות כיבוי אש מבוססות על תקן 1001 בטיחות אש במבנים. בהתאם לתקן זה יש להתקין בכל מבנה תעשייתי, מוסדי, ציבורי או מבנה מגורים גדול, מפוחים ואו מערכות לפינוי עשן וחום.

לעתים, נדרשים בנוסף גם מפוחים ואו מערכות להחדרת אוויר צח וניפוח חללים במבנים גדולים המשמשים דרכי מילוט לאנשים, למשל בפירי מדרגות ומסדרונות בבניינים רבי קומות.

המערכות הנ”ל כוללות טכנולוגיות שונות בהתאם לדרישות התקן עבור כל מבנה, לפי ייעודו, ממדיו גודלו וצורתו.

מפוחים – מערכות לפינוי עשן וחום

קיימים 2 סוגים עיקריים של מפוחים לפינוי עשן: מפוחים ציריים ומפוחים צנטריפוגליים.

מפוחים אילו יכולים להיות בנויים לצורות התקנה שונות כגון על קירות, על גגות וכו’.

המפוחים מיוצרים ובנויים כך שיתאימו לתקן 1001 והם עמידים בתנאי עבודה של 250°C או 400°C למשך שעתיים, המפוחים בעלי אישור מכון התקנים הישראלי.

תעלות הולכה לפינוי עשן:

מערכות לפינוי עשן וחום כוללות תעלות הולכה מתוך חללי המבנים החוצה. גם התעלות חייבות להתאים לתקן 1001 ולפיכך הן מיוצרות ברוב המקרים מפח שחור בעובי 1.5 עד 2 מ”מ, במקרים אחרים ועל פי המלצת יועץ הבטיחות ניתן לייצר תעלות מפח מגולוון בעובי 1.25 מ”מ. החיבור בין קטעי התעלות נעשה באמצעות אוגנים מתוברגים ומרותכים, בנקודות החיבור מבוצע איטום כנדרש בתקן ע”י חבל סיבי קראמי וסילקון עם חומר למניית הדלקה. לעתים יש צורך לייצר גם פתחי ניקוי ובקרות לאורך התעלות, גם צורת הפתחים נעשית לפי התקן. בנוסף תתכן דרישה לצפות את התעלות בחומר בידוד קרמי למניעת מעבר חום מהתעלה לסביבה, הדבר נעשה ע”פ התקן ובהנחיית יועץ הבטיחות או רשויות כיבוי אש.

פתחי אוורור חלונות מדפים ותריסים במערכות לפינוי עשן.

פתחי אוורור:

במבנים מסוימים, ניתנים אישורים ע”י יועצי בטיחות ורשות כיבוי אש להתקין פתחי אוורור עם שבכות מתכתיות כדי לאפשר שחרור של עשן החוצה בזמן השריפה. פתחים אילו חייבים להיות בעלי שטח חתך המתאים לגודל המבנה. גם מיקומם הוא דבר חשוב.

חלונות עשן:

במקרים רבים, לא ניתן להסתפק בפתחי אוורור או שבגלל אופיו של המבנה לא ניתן להתקין פתחי אוורור ואז הפתרונות לפינוי העשן הם חלונות עשן ואוורור.

חלונות אלו מופעלים ונפתחים אוטומטית עם קבלת פקודה מהרכזת של המערכת לגילוי אש ועשן בזמן השריפה. גם חלונות אלו מיוצרים לפי תקן 1001 לבטיחות אש.

מדפי עשן:

בחלק מהמערכות המשמשות גם לאוורור בזמן רגיל, מתקינים בתעלות מדפי עשן אשר מתפקידם לסגור או לפתוח את המעבר לעשן או לאוויר צח, זאת לפי סוג המערכת.

מדפים אלו מופעלים או על ידי נתיך או אוטומטית באמצעות מנוע חשמלי וזאת עם קבלת פקודה מהרכזת של המערכת לגילוי אש ועשן בזמן השריפה. גם מדפים אלו מיוצרים לפי תקן 1001 לבטיחות אש.

נציגי רשות כיבוי אש עורכים ביקורות במוסדות מפעלים ובתי העסק בישראל ולאחר הבדיקה מפרטים את הדרישות להתאמת המבנה או המבנים לתקן 1001. חוסר התאמה יכול לסכן את חידוש או קבלת רישיון העסק. גם אם במבנה קיימים אמצעי כיבוי כגון מטפים ומערכת ספרינקלרים, יתכן ויהיה צורך להתקין מפוחים ואו מערכות לפינוי חום ועשן.

לכן, מומלץ לקבל ייעוץ אצל חברה המתמחה בתחום, ייעוץ ותכנון טובים יכולים לאפשר קבלה ואו חידוש רישיון העסק תוך כדי הקטנת העלויות בהתקנת המערכת לפינוי עשן וחום במבנה.